ביום חיסול גטו וילנה ב-23 בספטמבר 1943 אמא של חסיה עוזבת מרצונה את המחבוא ומובלת עם שאר יהודי הגטו ל'כיכר רוסה' שם היא ממויינת שמאלה, לפונאר, למוות.
מעשה ייאוש שנבע משמועות שהסתננו לגטו אודות 4 פרטיזנים שכמה שעות קודם יצאו ליערות דרך הביוב ובצאתם נתפסו ונתלו ב'כיכר רוסה' וביניהם "אסיה". אמה היתה בטוחה שזו אסיה שלה ולא מצאה עוד כוחות להמשיך.
בעלה נעלם בימי הכיבוש הראשונים, בנה יחידה נחטף וחוסל במחנה עבודה באסטוניה ועתה בתה יחידתה, כך הייתה בטוחה נתלתה.
השמועות היו נכונות אלא שאסיה שלה ניצלה, לחמה באויב ביערות רודניקי וחזרה עם הצבא האדום לווילנה.
אסיה ביק, חברתה למחתרת, היא שנתפסה ונתלתה.
חסיה, בת 85 ועדיין מתייסרת